Seligman Swartzman Gillis Sandman Joffe Yachad Lederman Fleishman

Harry Davidowitz

Rabbi Harry Hirsch DAVIDOWITZAge: 85 years18871973

Rabbi Harry Hirsch DAVIDOWITZ
Name prefix
Given names
Harry Hirsch
צבי שלום דוידוביץ
Shalom Zvi
Birth December 10, 1887 (Kislev 24, 5648) 25 24
Shemele, Russia (Belarus) - שמילי, רוסיה-בלארוס

Philadelphia, Pennsylvania, USA - פילדלפיה, ארה"ב

Birth of a brotherSamuel Oscar DAVIDOWITZ
May 15, 1890 (Iyar 25, 5650) (Age 2 years)
Shavl-Šiauliai, Russia (Lithuania) - Šiauliai [Lith], Шавли-Shavli [Rus], Schaulen [Ger], Szawle [Pol], Šauļi [Latv], Shavl [Yid] - שאָװל - שאוול, רוסיה-ליטא

Birth of a brotherLouis David DAVIDOWITZ
1894 (5654) (Age 6 years)
Shavl-Šiauliai, Russia (Lithuania) - Šiauliai [Lith], Шавли-Shavli [Rus], Schaulen [Ger], Szawle [Pol], Šauļi [Latv], Shavl [Yid] - שאָװל - שאוול, רוסיה-ליטא

Birth of a sisterMildred Sarah Malka DAVIDOWITZ
September 12, 1896 (Tishrei 5, 5657) (Age 8 years)
Shavl-Šiauliai, Russia (Lithuania) - Šiauliai [Lith], Шавли-Shavli [Rus], Schaulen [Ger], Szawle [Pol], Šauļi [Latv], Shavl [Yid] - שאָװל - שאוול, רוסיה-ליטא

Death of a brotherLouis David DAVIDOWITZ
1918 (5678) (Age 30 years)
USA - ארה"ב

MarriageIda Chaya BLOOMView this family
February 2, 1919 (Adar I 2, 5679) (Age 31 years)
Philadelphia, Pennsylvania, USA - פילדלפיה, ארה"ב

Birth of a son
David Roy ELROI
March 30, 1920 (Nissan 11, 5680) (Age 32 years)
Philadelphia, Pennsylvania, USA - פילדלפיה, ארה"ב

Birth of a daughter
Suzanne Shoshana DAVIDOWITZ
1923 (5683) (Age 35 years)
Philadelphia, Pennsylvania, USA - פילדלפיה, ארה"ב

Marriage of a siblingSamuel Oscar DAVIDOWITZAnne COVEView this family
1926 (5686) (Age 38 years)
Philadelphia, Pennsylvania, USA - פילדלפיה, ארה"ב

Death of a fatherYa'acov Abraham DAVIDOWITZ
March 12, 1929 (Adar I 30, 5689) (Age 41 years)
Philadelphia, Pennsylvania, USA - פילדלפיה, ארה"ב

Address: Burial: Mt. Sharon Cemetery, Philadelphia.
Birth of a daughter
Eve Tamar “Chava” DAVIDOWITZ
1930 (5690) (Age 42 years)
Atlantic City, New Jersey, USA - אטלנטיק סיטי, ארה"ב

Death of a daughterEve Tamar “Chava” DAVIDOWITZ
August 31, 1931 (Elul 18, 5691) (Age 43 years)
Tel Aviv, Israel - תל אביב, ישראל

Immigration 1934 (5694) (Age 46 years)
Tel Aviv, Eretz Israel (British Mandate) - תל אביב, ארץ-ישראל

Death of a motherTaube Hinda “Toba” SCHWARZMAN
March 31, 1937 (Nissan 19, 5697) (Age 49 years)
Philadelphia, Pennsylvania, USA - פילדלפיה, ארה"ב

Death of a brotherSamuel Oscar DAVIDOWITZ
January 1972 (Tevet 5732) (Age 84 years)
Rabbi, Chaplain, Translator

Hebrew: רב, מתרגם
Death 1973 (5733) (Age 85 years)
Tel Aviv, Israel - תל אביב, ישראל


Title in Hebrew: רב
Family with parents - View this family
Marriage: October 4, 1886 (Tishrei 5, 5647)Russia (Lithuania)
14 months
2 years
younger brother
שמואל דוידוביץ
Birth: May 15, 1890 (Iyar 25, 5650) 27 27Shavl-Šiauliai, Russia (Lithuania)
Death: January 1972 (Tevet 5732)Philadelphia, Pennsylvania, USA
5 years
younger brother
לאויס דוד דוידוביץ
Birth: 1894 (5654) 31 31Shavl-Šiauliai, Russia (Lithuania)
Death: 1918 (5678)USA
3 years
younger sister
Mildred Davidowitz-GettlinMildred Sarah Malka DAVIDOWITZ
מילדרד שרה מלכה דוידוביץ
Birth: September 12, 1896 (Tishrei 5, 5657) 34 33Shavl-Šiauliai, Russia (Lithuania)
Death: December 28, 1991 (Tevet 21, 5752)Newton, Pennsylvania, USA
Family with Ida Chaya BLOOM - View this family
Marriage: February 2, 1919 (Adar I 2, 5679)Philadelphia, Pennsylvania, USA
14 months
David ElroiDavid Roy ELROI
דוד רוי אלרואי
Birth: March 30, 1920 (Nissan 11, 5680) 32 24Philadelphia, Pennsylvania, USA
Death: May 26, 1993 (Sivan 6, 5753)Wakefield, Rhode Island, USA
4 years
Suzanne Davidowitz-GilanSuzanne Shoshana DAVIDOWITZ
שושנה סוזן דוידוביץ
Birth: 1923 (5683) 35 27Philadelphia, Pennsylvania, USA
Death: 1989 (5749)Ramat Gan, Israel
8 years
Eve Davidowitz-MasengEve Tamar “Chava” DAVIDOWITZ
חוה תמר דוידוביץ
Birth: 1930 (5690) 42 34Atlantic City, New Jersey, USA
Death: August 31, 1931 (Elul 18, 5691)Tel Aviv, Israel

SourceRichard Rubin - personal testimony
Publication: - Richard Rubin -
SourceElroi Ancestry Family Tree
Publication: Family tree of Elroi, Davidowitz families
Birth 10 DEC 1887 Vanuta, Lithuania 1910 United States Federal Census Arrival 1902 (Age: 15) 1910 United States Federal Census Residence 1910 (Age: 23) Manhattan Ward 7, New York NY, USA Age: 22; Marital Status: Single; Relation to Head of House: Son 1910 United States Federal Census Marriage 02 FEB 1919 (Age: 31) Philadelphia, Pennsylvania, USA to Ida "Chaya" Bloom Death Dec. 28, 1973 (Age: 86) Tel Aviv, Israel
SourceJewish Gen Family Finder - Family Tree 15822, Gene LePere - genealogical research
Publication: Gene Hirshhorn-LePere []
Notes for HARRY SOLOMON DAVIDOWITZ: Harry and his wife, Ida married in 1919 in Philadelphia, marriage license #397156. When he applied for a Passport in 1920, he said he had left Antwerp for the United States on or about October 1, 1903 and had been living in the United States without interruption since that time until 1917 or 1918. The city of his birth was recorded as "Shirley" Lithuania, but elsewhere it is written Shimley, Kovno (now Kaunas), Lithuania. On the 1930 Federal Census he and Ida and family are found in Cleveland, Ohio, living at 1035 East Boulevard, Cuyahoga County,
Rabbi Dr. Shalom Tzvi (Harry) Davidovich (English: Harry (Hirsh Zvi) Solomon Davidowitz , later Davidovich; ( December 10, 1887 - December 28, 1973) was an American Conservative rabbi, chaplain in the U.S. Army, Doctor of Humanities, factory manager in Israel and prolific translator of William Shakespeare's plays. Tchernichovsky Prize laureate in translated literature for 1943. Davidovich was born in 1887 in the village of Shemele in the district of Kovno (the village was obliterated during World War I), the son of Taybeh (Tobe) Schwartzman and Jacob Abraham Davidowitz. Attended Yeshivot and at the beginning of the 20th century moved to the United States with his parents and become citizens . First settled in Philadelphia, and then moved to New York, where he studied at Columbia University. In 1910 he received a Bachelor of Science (BSc) studying sociology and economics and in 1913 received his master's degree (MA) and was ordained at the Jewish Theological Seminary of America , the Rabbinical Seminary of the Conservative movement in the United States . After graduation, he taught Hebrew and history at the Teachers Seminary in New York (1914-1916) and then served as rabbi of Congregation ‘B'nai Yeshurun " (Congregation B'nai Yeshurun) in Philadelphia, Pennsylvania (1916-1917). In 1918, during World War I, he enlisted in the U.S. Army and served until 1919 as a military chaplain of the American Expeditionary Force (AEF) in France, with the rank of First Lieutenant. In 1919 he married Ida Chaya Bloom, daughter of the industrialist, inventor and Zionist public figure and philanthropist Samuel Bloom, founder of a denture factories in Philadelphia. The couple had a son and two daughters. From 1923 to 1929, he served as the rabbi of Congregation ‘Beth Kehillah’ in Atlantic City, New Jersey. Meanwhile he received in 1927 his Ph.D. from Dropsie College (presently the Institute for Advanced Judaic Studies at the University of Pennsylvania. His dissertation was on ‘Prakim BeHazlaha’ attributed to Rambam on the Arabic influences on the philosophy of the Rambam In the summer of 1929 he was chosen to replace Rabbi Solomon Goldman, Rabbi of Congregation ‘Anshe Emeth - Beth Tefila’ in Cleveland, Ohio. He served as the main preacher in the Jewish center of the city. Davidovitz was a member of the Rabbinical Assembly (RA) and a regular member of Committee on Jewish Law and Standards of the Rabbinical Assembly since its founding in 1927. He also served as treasurer of the Jewish Welfare Federation, member of the Educational Alliance) , was a member of the staff and board of the Cleveland College of Jewish Studies, a Zionist activist and member of the City Club of Cleveland. In the summer of 1934 he went on sabbatical in to mandatory Palestine, and decided to settle there with his family in Tel Aviv. Davidowitz served as Chairman of American Porcelain Tooth Co . and CEO denture factory belonging to father-in-law Bloom . In 1943 (during World War II) he served as the representative of the Jewish Welfare Board in Israel. In 1946 he went to speak at the opening session of the 46th annual conference of the Rabbinical Assembly, devoted to the discussion of Zionism , and together with Rabbi Dr. Israel Goldstein, emphasized the importance of Zionism and to the Judaism of the United States. In 1948, Davidovitz was involved in writing the first version of the Declaration of Independence. Drafting the charter, with the young lawyer Mordechai Boehm, they wrote the initial draft , which had a clear religious orientation and was influenced by the Declaration of Independence of the United States. On 15 September 1946 he received an honorary doctorate (Doctor of Hebrew Letters) from the Jewish Theological Seminary of America. On 18 May 1950 he was awarded by the U.S. Ambassador to Israel James MacDonald two military decorations: the Purple Heart and Victory Medal for the First World War. In the early 40s he began to publish translations of plays William Shakespeare into Hebrew. Davidovitz is considered the first translator of Shakespeare’s plays into Hebrew (Hamlet, Midsummer’s Night Dream, Macbeth, Winter’s Tale, King Lear, Othello) and was the winner of the Tchernichovsky Prize for translations in 1943 for his masterly translation of the play ‘Hamlet’ . In addition he translated parts of Beowulf, the Canterbury Tales by Geoffrey Chaucer. The translations ran into multiple editions from the mid-1940s. In 1949 his translation of ‘Midsummer Night's Dream’ was staged by Habima, directed by Julius Gellner. Davidovich had three children : David R. Davidovich, Susan and Chava (Eve) Tamar . His grandson (son of his daughter Eve Tamar Maseng, the singer Danny Maseng, dedicated a song called ‘Davidovitz’ , which appears on his first album in 1975. Shalom Zvi Davidovich died in December 1973 and was buried in the Holon cemetery. His widow Ida died in the summer of 1990 and was buried beside him.
הרב ד"ר שלום צבי (הארי) דוידוביץ (באנגלית: Harry (Hirsh Zvi) Solomon Davidowitz, בהמשך גם Davidovich; כ"ד בכסלו תרמ"ח, 10 בדצמבר 1887 – ג' בטבת תשל"ד, 28 בדצמבר 1973) היה רב קונסרבטיבי אמריקאי, רב צבאי בצבא האמריקאי, דוקטור למדעי הרוח, מנהל מפעל בישראל ומתרגם פורה של מחזות ויליאם שייקספיר. חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת בספרות יפה לשנת תש"ג-1943. דוידוביץ נולד באביב 1887 בכפר שימלי שבפלך קובנה, בצפון-מערב רוסיה (ליטא; הכפר נמחה במלחמת העולם הראשונה), בנם של טייבה (טובי) לבית שוורצמן ויעקב אברהם דוידוביץ. למד שם בישיבות, ובראשית המאה ה-20 היגר לארצות הברית עם הוריו והתאזרח בה. תחילה התיישב בפילדלפיה, ולאחר מכן עבר לניו יורק, שם למד באוניברסיטת קולומביה. בשנת 1910 קיבל ממנה תואר בוגר במדעים (B.S.) בלימודי סוציולוגיה וכלכלה, שנת 1913 קיבל בה תואר מוסמך (M.A.) ונסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), בית המדרש לרבנים של הזרם הקונסרבטיבי בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו הורה עברית והיסטוריה בסמינר למורים בניו יורק (1914–1916), ולאחר מכן כיהן כרבה של קהילת "בני ישורון" (Congregation B'nai Jeshurun) בפילדלפיה שבפנסילבניה (1916–1917). ב-1918, בעת מלחמת העולם הראשונה, התגייס לצבא האמריקאי ושירת עד 1919 כרב צבאי (military chaplain, (אנ')) בחיל המשלוח האמריקאי (AEF) בצרפת, בדרגת לוטננט ראשון (First lieutenant, מקביל לסגן בצה"ל). ב-1919 נישא לאידה (חיה) לבית בלום, בתו של התעשיין והממציא, איש הציבור היהודי והציוני והנדבן שמואל בלום, מייסד מפעלים לשיניים תותבות בפילדלפיה. לזוג נולדו בן ושתי בנות. מ-1923 ועד 1929 כיהן כרב קהילת "בית קהילה" (Beth Kehillah) באטלנטיק סיטי שבניו ג'רזי. בתוך כך קיבל בשנת 1927 (אדר תרפ"ז) תואר דוקטור מדרוֹפּסי קולג' (Dropsie College; בגלגולו הנוכחי: המכון ללימודים מתקדמים במדעי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה (אנ')). עבודת הדוקטור שלו הייתה ההדרת "פרקים בהצלחה" המיוחסים לרמב"ם והוצאתם במהדורה מדעית ראשונה. (בשנת תרצ"ט התפרסם החיבור בהוצאת מקיצי נרדמים בירושלים במהדורה מוערת ערוכה על ידי דוד צבי בנעט.) בקיץ 1929 נבחר להחליף את הרב סולומון גולדמן כרב קהילת "אנשי אמת" (Anshe Emeth – Beth Tefilo; (אנ')) בעיר קליבלנד שבאוהיו. הוא כיהן בתפקיד המטיף הראשון במרכז היהודי בעיר. דוידוביץ היה חבר כנסת הרבנים (RA) וחבר קבוע בוועדה לדין תורה והלכות (Committee on Jewish Law and Standards; (אנ')) של כנסת הרבנים למן הוועדה המייסדת שלה ב-1927. כן כיהן כגזבר פדרציית הרווחה היהודית (Jewish Welfare Federation), כחבר המועצה של ברית החינוך (Educational Alliance), היה חבר הסגל ומועצת המנהלים של המכללה למדעי היהדות של קליבלנד (Cleveland College of Jewish Studies), פעיל בציוני קליבלנד וחבר המועדון העירוני של קליבלנד . בקיץ 1934 נסע לשנת שבתון בארץ ישראל, החליט להשתקע בה עם משפחתו והתיישב בתל אביב. בארץ כיהן כיו"ר חברת American Porcelain Tooth Co. וכמנכ"ל המפעל לשיניים תותבות "בלום" של חותנו. מ-1943 (בימי מלחמת העולם השנייה) כיהן כנציג ועד הסיוע היהודי (Jewish Welfare Board; ) בארץ ישראל. ביוני 1946 נסע לנאום במושב הפתיחה של הוועידה השנתית ה-46 של כנסת הרבנים בבית המדרש לרבנים באמריקה, שהוקדש לראשונה לדיון בציונות, ויחד עם הרב ד"ר ישראל גולדשטיין, שהוזמן אף הוא לנאום, הדגיש את חשיבותה של הציונות ליהדות ארצות הברית. ב-1948 היה דוידוביץ מעורב בכתיבת הגרסה הראשונה של מגילת העצמאות. מנסח המגילה, עורך הדין הצעיר מרדכי בעהם, שהתקשה במשימה כבדת משקל זו, נועץ בדוידוביץ, ויחדיו הם כתבו את הטיוטה הראשונית, שהייתה בעלת אוריינטציה דתית מובהקת והושפעה מהכרזת העצמאות של ארצות הברית. ב-15 בספטמבר 1946 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד (Doctor of Hebrew Letters) מבית המדרש לרבנים באמריקה. ב-18 במאי 1950 הוענקו לו על ידי שגריר ארצות הברית בישראל ג'יימס מקדונלד שני עיטורים צבאיים: לב הארגמן ומדליית הניצחון במלחמת העולם הראשונה. בראשית שנות ה-40 החלו להופיע בהוצאת ספרי תרשיש שורת תרגומיו למחזות ויליאם שייקספיר. דוידוביץ נחשב למתרגם הראשון של מחזות שייקספיר לעברית, והוא היה הזוכה הראשון בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מהספרות היפה (1943), על תרגום המחזה "המלט". בנוסף תרגם חלקים מ"ביאוולף" ומ"סיפורי קנטרברי" מאת ג'פרי צ'וסר. בשנת 1949 הועלה המחזה "חלום ליל קיץ" בתרגמו של דוידוביץ בתיאטרון "הבימה", בבימויו של יוליוס גלנר.[12] דוידוביץ היה אב לשלושה: דוד ר' דוידוביץ, סוזן וחוה (איב) תמר. נכדו (בן בתו חוה תמר מסנג[13]) הוא הזמר דני מסנג, שהקדיש לו שיר בשם "דוידוביץ", המופיע באלבומו הראשון משנת 1975. שלום צבי דוידוביץ נפטר בדצמבר 1973. נקבר בבית העלמין הדרום בחולון. אלמנתו אידה נפטרה בקיץ 1990 ונטמנה לצדו. ספריו[עריכת קוד מקור מחזות שייקספיר בתרגומו[עריכת קוד מקור המלט, נסיך דנמרק; עברית בידי ש"צ דוידוביץ, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ב. (ראה אור שוב בשנים תש"ד, תשי"ד) חלום ליל קיץ; עברית בידי ש"צ דוידוביץ, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ג. (מהדורה ב, דפוס סטראוטיפי: תש"י; מהדורה ג: תשי"ט) אגדת החֹרף; עברית בידי ש"צ דוידוביץ, ירושלים : ספרי תרשיש, תש"ה. (בשנת תשי"ד יצאה בשם: "מעשית החֹרף") מקבת'; עברית בידי ש"צ דוידוביץ; בצירוף מסה על מקבת מאת ויליאם האזליט (אנ'), ירושלים: תרשיש, תש"ו. (מהדורה ב: תשי"ב 1952; מהדורה ג: "הטרגדיה של מקבת", תשי"ד; מהדורה ד: תש"ך) המלך ליר; עברית בידי ש"צ דוידוביץ, ירושלים: קרית ספר, תשכ"ד. (ראה אור שוב בשנת תשל"ט 1979) אותילו; עברית בידי ש"צ דוידוביץ, ירושלים: קרית ספר, 1967. בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה] פרקים בהצלחה: המיוחסים להרמב"ם; הוציאם לאור במקורם הערבי בפעם הראשונה ובתרגומם העברי מוגהים על פי כתב יד עם מבוא והערות ש.צ. דוידוביץ; ערכם לדפוס והגיהם והוסיף הערות מבארות: ד. צ. בנעט, ירושלים: מקיצי נרדמים, תרצ"ט. (עבודת הדוקטור שלו) (פרקים בהצלחה, באתר HebrewBooks)
Davidowitz was one of the drafters of the first version of the Declaration of Independence. See: On Friday, April 23 1948, Pinchas Rosen, head of the Judicial Council and first Minister of Justice, gave the task of drafting the declaration of independence to one of his employees, attorney Mordechai Boehm , who was 33 at the time. Boehm's widow tells of a family Shabbat dinner on Hayarkon Street in Tel - Aviv , after her husband got the job, when Boehm admitted he had no idea how to start. His father-in-law recommended that he should consult Shalom Zvi Davidovitz, who lived on nearby Arnon Street. Rabbi Davidovitz was a unique, diverse fellow, who began his studies as a yeshiva student in Lithuania. Later he immigrated to the U.S. and became a Conservative Rabbi and received a Ph.D. in the humanities. Later he immigrated to Israel and received in 1943 the Tchernichovsky prize for his translation of plays of William Shakespeare. At the same he annotated works of Maimonides . The meeting between the secular Israeli lawyer and the religious American intellectual produced the first draft. They produced the most religious version of the drafts, with traces of the American Declaration of Independence, and multiple mentions of God. The Jewish people's right for the country relied on the divine promise to the patriarchs. But later, as Boehm away from the influence of Davidovitz, the declaration got its secular character. Divine promise was diluted with historical, political and moral arguments, and later deleted around May 4 when the Zionist narrative remained primarily as a historical and political right. The only remnant of God's involvement was the expression 'Rock of Israel ', which first appeared in the draft of Boehm and Davidovitz and survived to the final draft.
"הכרזת העצמאות היא הדבר הקרוב ביותר ל'כתב קודש' שיש לציונות המדינית", אומר פרופ' יורם שחר, ומנמק: "זהו כתב קודש בשני מובנים: גם בעצם זה שהוא תלוי פיסית בכל המוסדות הרשמיים, וגם במובן זה שהזיכרון הישראלי מעולם לא בדק מה יש מאחוריו. החיטוט בעברו של המסמך נתפש ככפירה בעיקר. בדיוק כמו שיהודים מאמינים לא חוקרים את מקורם של כתבי הקודש. מבחינתם, התורה ניתנה על ידי אלוהים".אלוהים, במקרה של הכרזת העצמאות, הוא דוד בן-גוריון. האתוס הציוני זוכר את הקול הגבוה והטון הצרחני-החגיגי, את העגה המזרח אירופית החותכת שהנחילה לעם ישראל את ההכרזה הדרמטית, שכוננה את מדינת ישראל ביום שישי ה-14 במאי 1948 במוזיאון תל-אביב. שלושה שבועות קודם לכן עדיין לא היה כלום. ביום שישי, 23 באפריל, הטיל פנחס רוזן, מי שהיה ראש המועצה המשפטית ושר המשפטים הראשון, את משימת ניסוח ההכרזה על אחד מעובדיו, עו"ד מרדכי בעהם, בן 33 באותה עת. הפרופסור למשפטים יורם שחר מהמרכז הבינתחומי בהרצליה יצא למסע מרתק, רווי גילויים ופרשנויות, בעקבות הטיוטות, הניסוחים והגלגולים הרבים, שעברה ההכרזה במשך שלושת השבועות עד לגיבושה לנוסח הסופי. מחקרו ראה אור לאחרונה במאמר "הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות" בכתב העת "עיוני משפט" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. שחר נפגש עם אלמנתו של בעהם, שמספרת על ארוחת שבת משפחתית ברחוב הירקון בתל-אביב, יום לאחר שבעלה קיבל את המשימה. בעהם התוודה שאין לו מושג איך להתחיל. חתנו מצא הצלה. הוא המליץ לו לגשת ליהודי בשם שלום צבי דוידוביץ', שהתגורר ברחוב ארנון הסמוך ולהתייעץ אתו. דוידוביץ', שנודע גם כראביי דוידוביץ', היה איש רוח מיוחד ומגוון. את לימודיו החל כתלמיד ישיבה בליטא, אחר כך היגר לארה"ב והפך לרב קונסרווטיווי ולדוקטור בתחום מדעי הרוח. בהמשך עלה לארץ ישראל וקיבל ב-1943 את פרס טשרניחובסקי על תרגום מחזות שייקספיר, כשהיה הראשון לתרגם את מחזותיו לעברית. במקביל ערך וביאר כתבים של הרמב"ם. המפגש בין עורך הדין הישראלי החילוני למשכיל האמריקאי הדתי הוליד את הטיוטה הראשונה. ניכרו בה עקבות מהכרזת העצמאות האמריקאית, אבל בעיקר היה בה אלוהים. "המפגש בין השניים", אומר שחר, "יצר את הנוסח הדתי ביותר מכל הטיוטות. זכותו של העם היהודי על הארץ נשענה בו על ההבטחה האלוהית לאבות האומה. אלא שבהמשך, ככל שבעהם מתרחק פיסית מדוידוביץ', ההכרזה הולכתומקבלת צביון חילוני. ההבטחה האלוהית נמהלת בנימוקים היסטוריים, פוליטיים ומוסריים, עד שהיא נמחקת בסביבות ה-4 במאי וסיפור הציונות נותר היסטורי ופוליטי בעיקרו. השריד היחיד למעורבות אלוהים נותר בביטוי 'צור ישראל', שהופיע לראשונה בטיוטת בעהם-דוידוביץ' ושרד עד לנוסח הסופי". See:
למה לא שמעתם על הרב שלום צבי דוידוביץ' בניסוח מגילת העצמאות השתתף יהודי אמריקני שהגיע לכאן לביקור והחליט להישאר. את הפתרון המקורי של "צור ישראל" הוא שתל בטקסט ולא בן גוריון. מה הסיבה לכך שהוא נשכח? ד"ר יזהר הס פורסם: 15.04.21 , 08:10 הרב ד"ר שלום צבי דוידוביץ'בעיצומו של חול המועד פסח תש"ח, שלושה שבועות לפני קום המדינה, חיפש דוד בן גוריון בבהילות משפטן שינסח את המסמך הרשמי שיכריז כלפי כולי עלמא על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. מסמכים כאלה, כנראה חשב ברגע של היסח דעת, זה עניין למשפטנים. לכן הוא פנה לעו"ד פנחס רוזן, לימים שר המשפטים הראשון. ידיו של רוזן היו כנראה עמוסות, ואולי גם הוא חשב שזה עניין משפטי גרידא, והוא עשה סוג של אאוט-סורסינג, והטיל את המשימה על מרדכי בעהם, מבכירי עורכי הדין התל אביביים באותה עת. בעהם, בוגר גימנסיה הרצליה ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת לונדון, היה איש רציני ומשפטן מחונן. אחרי שישב שבת שלמה בביתו ברחוב הירקון בתל אביב והעלה משפטים על הכתב, הבין שזו משימה גדולה מדי מכדי למוסרה למשפטנים לבדם. לא רחוק מביתו, ברחוב ארנון, התגורר אז הרב ד"ר שלום צבי דוידוביץ', רב קונסרבטיבי, מוסמך ה-JTS, ד"ר למדעי הרוח, איש ספרות והגות, שהגיע לישראל לשנת שבתון ב-1934, התאהב בה והחליט להשתקע. למזלו, חותנו היה איש אמיד דיו כדי להקים לו מפעל קטן לייצור שיניים תותבות כדי לממן את "האקספרימנט הציוני" של חתנו ובתו. אבל זה כבר סיפור אחר. עו"ד בעהם דפק על דלתו של דוידוביץ' והם יצאו לדרך. בעהם, מספר יורם שחר שחקר את המגילה, הביא את תורת המשפט ואת החוק היבש. הרב דוידוביץ' נטל ממוסר הנביאים ידע לשלבו בחוכמת העמים (הכרזת העצמאות האמריקנית, כמובן), ותיבל בתורת ישראל. יחד הם רקחו את הטיוטה הראשונה של מגילת העצמאות, זו שבעוד 20 יום (ואחרי הרבה הגהות, עריכות, תוספות, שינויים ומחיקות) יקריא דוד בן גוריון בה' באייר. אז מי אתה הרב דוידוביץ'? איך זה שלא שמענו עליך? הארי סולומון דוידוביץ' הוסמך לרבנות ב-1913 ב"בית המדרש לרבנים" באמריקה (JTS), עת עמד בראשו הרב פרופ' סלומון שכטר. במלחמת העולם הראשונה הוא שירת כרב צבאי, ובסיומה, מעוטר בדרגות סגן בצבא ארה"ב (מאוחר יותר יקבל גם שני עיטורים: לב הארגמן ומדליית הניצחון), הוא פנה לרבנות קהילתית. בראשית דרכו היה רבה של קהילת "בני ישורון" בפילדלפיה. מ-1923 ועד 1929 כיהן כרב קהילה בניו ג'רזי, ובקיץ 1929 מונה לרב קהילת "אנשי אמת" בקליבלנד, אוהיו, שלימים תהיה מוכרת יותר בשם "פארק סינגוג", מהקהילות הקונסרבטיביות המוכרות בעולם, שאת בניינה עיצב האדריכל הנודע אריך מנדלסון (מיצירותיו: כלבו שוקן בשטוטגרט, הדסה הר הצופים בירושלים, בית ויצמן ברחובות ועוד). בניין בית הכנסת בקליבלנד, אגב, מוגן היום כאבן יסוד בהיסטוריה האמריקנית. הרב דוידוביץ' היה חבר כנסת הרבנים הקונסרבטיבים (RA) ואף שימש כחבר קבוע בוועד ההלכה של התנועה הקונסרבטיבית, זכות השמורה לתלמידי חכמים (אז עוד רק גברים). את הדוקטורט שלו, מהדורה מדעית ראשונה לחיבור המיוחד לרמב"ם, הוא עשה באוניברסיטת פנסילבניה. ואז, בקיץ 1934, הוא הגיע לראשונה לישראל, וזהו. הוא ואידה אשתו אידה עשו עלייה. לארה"ב הוא חזר רק ב-1946, לוועידת כנסת הרבנים בניו יורק. הוא נשא במושב הפתיחה של הוועידה נאום שיותיר רושם עז על עמיתיו. בכישרון, בעומק, באהבה גדולה. הוא דיבר על תל אביב ועל ציונות. הוא היה אדם צנוע, הרב דוידוביץ'. איש רנסאנס שידע לדקלם בעל פה גם את התנ"ך וגם את רוב מחזותיו של שייקספיר. למעשה, שם-עולם קנה לו כמתרגם דווקא. הוא המתרגם הראשון של מחזות שייקספיר לעברית. את "המלט" בתרגומו (שיצא בשלוש מהדורות - 1942, 1944 ו-1954) למדו תלמידי התיכון בישראל עד שנות ה-70, וכך גם תרגומיו למקבת', חלום ליל קיץ, המלך ליר ואותלו. על התפקיד שמילא בניסוח טיוטת הכרזת העצמאות לא הרבה לדבר, אבל אבן יקרה שהוא שתל בטיוטה הראשונה נוצצת עד היום. צור ישראל. את הפתרון האלגנטי הזה לאלוהים נוכח-לא-נוכח בהכרזת העצמאות ידע להגות רק תלמיד חכם עם הרבה הומור. אמנם בן גוריון יטען לימים שהוא-הוא הכניס את הביטוי, אבל הטיוטה הראשונה מגלה שכך תרגם דוידוביץ', ביצירתיות של איש דתי המהלך בין חילונים, את הביטוי Divine Providence (השגחה אלוהית?) ממגילת העצמאות האמריקנית. הרב הארי סולומון דוידוביץ' נפטר בדצמבר 1973, חודשיים אחרי מלחמת יום כיפור, ונקבר בבית העלמין בחולון. שמו כמעט לא נזכר מאז. אפשר שאם לא היה רב קונסרבטיבי, אלא מזרם שכוחו רב לו בממסד הישראלי, כבר היו בנינים או רחובות על שמו. הלוואי שנזכה לתקן זאת. בינתיים, אנו גאים שנכדו, החזן דני מסנג, השתתף השבוע באירוע היסטורי ראשון מסוגו שערכה ההסתדרות הציונית העולמית – קריאת מגילת העצמאות בטעמים מהכותל המערבי לקראת יום העצמאות. ד"ר יזהר הס הוא סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית