Ayala “Aya” PINKERFELDAge: 83 years1925–2008
- Name
- Ayala “Aya” PINKERFELD
- Given names
- Ayala
- Nickname
- Aya
- Surname
- PINKERFELD
- Hebrew
- אילה איה פינקרפלד
- Married name
- Ayala MEIR
Birth | 1925 (5685) Tel Aviv, Eretz Israel (British Mandate) - תל אביב, ארץ ישראל |
Military | 'Gidonit' in Pal-Yam of Palmach between 1944 (5704) and 1949 (5709) (Age 19 years)Israel - ישראל Agency: Palmach, Palyam, Zahal |
Occupation | Child Pychiatrist Tel Aviv, Israel - פסיכיאטרית ילדים |
Death | 2008 (5768) (Age 83 years) Tel Aviv, Israel - תל אביב, ישראל |
Military | היתה אלחוטנית ברשת הפלמ"ח בתל יוסף. באוקטובר 1945 היא יצאה עם תעודה מזויפת של פליטה פולנית למאג'נטה שבאיטליה, לשמש כ"גדעונית" (אלחוטנית במוסד להעפלה בלתי לגלית). בסוף יולי 1946 הפליגה באונייה "כתריאל יפה", שעל סיפונה היו 601 מעפילים. אחד מהם, אברהם אליאב, כתב לימים בספרו "החופש והבדידות", כי כשנתפסה האונייה על ידי הבריטים, והמעפילים הועלו בכוח על אוניית גירוש לקפריסין, אירגנה איה הברחת חומר נפץ בבגדיהן של שלוש נערות, בניסיון לעכב את הגירוש
Meir (Pinkerfeld) Ayala Aya (Shulamit)
Daughter of Jacob
Drafted on 1944
Served in the Palmach
In The First Battalion, In Vav Company, In Palyam
Last Duty: radio operator
In Hachsharat Sha'ar Ha'amakim-Nir David, Hashomer-Hatzir
Released: 1949
http://www.palmach.org.il/show_item.asp?itemId=8572&levelId=42850&itemType=0
http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=42858&itemId=9017&itemType=0
http://en.wikipedia.org/wiki/Palmach
http://en.wikipedia.org/wiki/Palyam |
Occupation | ב-1947 יצאה ללוזאן שבשווייץ ללמוד רפואה, ושם גויסה להפעיל תחנת אלחוט בעבור שאול אביגור, מבכירי ההגנה, ששהה שם לצורך טיפול. ב-1949 חזרה לארץ, סיימה את לימודי הרפואה במחזור הראשון בהדסה שאחרי המלחמה והתמחתה בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד.
כיובל שנים עבדה איה כרופאה פסיכיאטרית בבתי חולים רבים, לימדה בבית הספר לרפואה בתל אביב ובבית הספר לעבודה סוציאלית בבר אילן, יעצה למוסדות וארגונים והיתה חברה בוועדת ראש הממשלה לנוער במצוקה. |
Note |
ד"ר אילה (איה) פינקרפלד-מאיר, אלחוטנית בפלי"ם, פסיכיאטרית ילדים, 1925-2008
יתה כ"מלאך עוזר" לילדים
איה פינקרפלד-מאיר
איה פינקרפלד, אחייניתה של המשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד, נולדה וגדלה בתל אביב, הדריכה בשומר הצעיר והיתה אלחוטנית ברשת הפלמ"ח בתל יוסף. באוקטובר 1945 היא יצאה עם תעודה מזויפת של פליטה פולנית למאג'נטה שבאיטליה, לשמש כ"גדעונית" (אלחוטנית במוסד להעפלה בלתי לגלית). בסוף יולי 1946 הפליגה באונייה "כתריאל יפה", שעל סיפונה היו 601 מעפילים. אחד מהם, אברהם אליאב, כתב לימים בספרו "החופש והבדידות", כי כשנתפסה האונייה על ידי הבריטים, והמעפילים הועלו בכוח על אוניית גירוש לקפריסין, אירגנה איה הברחת חומר נפץ בבגדיהן של שלוש נערות, בניסיון לעכב את הגירוש.
במחנה המעצר בקפריסין, כתב אליאב, העריצו הפליטים את איה: "דרך עיניה השחורות ומיתרי קולה הגרוני השקיפו על הנוף האנושי של הנוער הארץ הישראלי". היא הצליחה לברוח, מחופשת כאחות, ובאמצעות ספינות דיג הגיעה דרך לבנון בחזרה לארץ ישראל. ב-1947 יצאה ללוזאן שבשווייץ ללמוד רפואה, ושם גויסה להפעיל תחנת אלחוט בעבור שאול אביגור, מבכירי ההגנה, ששהה שם לצורך טיפול. ב-1949 חזרה לארץ, סיימה את לימודי הרפואה במחזור הראשון בהדסה שאחרי המלחמה והתמחתה בפסיכיאטריה ובפסיכיאטריה של הילד.
היא התחתנה עם אליעזר קליין (טל), מפקד "כתריאל יפה", אך הם נפרדו. מנישואיה למנחם מאיר, בנה של גולדה מאיר, נולדו אמנון, דניאל וגדעון.
כיובל שנים עבדה איה כרופאה פסיכיאטרית בבתי חולים רבים, לימדה בבית הספר לרפואה בתל אביב ובבית הספר לעבודה סוציאלית בבר אילן, יעצה למוסדות וארגונים והיתה חברה בוועדת ראש הממשלה לנוער במצוקה. אבל בעיקר עזרה באופן ישיר לבני אדם. באתר "אלו"ט" כתבה אם איך בנה עמיר אובחן כאוטיסט, ואיה, "המלאך העוזר", לא נחה עד שנמצאה לו המסגרת המתאימה.
רות גרושקה, שפגשה אותה כשבאה ב-1954 להתמחות בתחנה להדרכת הילד של הדסה בירושלים, אומרת ששפעה חדשנות, יצירתיות ואופטימיות, ונתנה "עד כלות". נורית רהב, שכעובדת קהילתית פעלה עמה במרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו, מספרת שעד יומה האחרון חיפשה דרך לסייע לאנשים במצוקה. עמיתה, ד"ר אלכס זיידל, אומר כי היא היתה פעילה בזירה הבינלאומית בתחום החינוך לשלום, ובאחרונה שקדה על עריכת ספר בנושא "הפסיכולוגיה של התקווה".
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/994959.html |