Jacob PINKERFELDAge: 59 years1897–1956
- Name
- Jacob PINKERFELD
- Given names
- Jacob
- Surname
- PINKERFELD
- Romanized
- Ya'acov
- Hebrew
- יעקב פינקרפלד
| Birth | April 1, 1897 (Adar II 28, 5657) Przemysl, Poland - פרזמיסיל, פולין |
| Occupation | Architect, Archaeologist between 1949 (5709) and 1956 (5716) (Age 51 years)Jerusalem, Israel - אדריכל, ארכיאולוג Employer: Department of Antiquities |
| Death | September 23, 1956 (Tishrei 18, 5717) (Age 59 years) Ramat Rachel, Israel - רמת רחל, ישראל Cause of death: Terror Victim |
| Occupation | Studied at the Vienna Technical High Institution, graduating in 1925 as an Engineer-Architect. That same year he returned to Eretz-Israel and for a short period of time worked in the Mandatory Department of Public Works, subsequently opening an independent office.
As an architect, he was particularly drawn to public and rural construction. He planned numerous farmhouses, agricultural training farms, culture halls, nurseries and kindergartens, institutional and kibbutz dining rooms, etc., as well as memorials and gravestones, and even furniture when the occasion arose. He liked clean lines, simple shapes, and Mediterranean elements.
Already as a student, Pinkerfeld was interested in Jewish art. He wanted to write a comprehensive book about the history of Jewish architecture. For many years he compiled material on synagogues and cemeteries in Israel and overseas. He traveled to Italy (1939), Aden (1949), and North Africa (1954) for research purposes. In 1943 he conducted an exhaustive study on synagogues in Eretz-Israel. He wrote many academic essays on the subject as well as articles directed at a wider audience.
After the Establishment of the State of Israel, Pinkerfeld worked as Chief Inspector Head of Monuments Conservation in the Department of Antiquities, and devoted much time and energy to preservation of significant sites in the country. He prepared plans for conservation and reconstruction of historical sites, such as Megido, the Monfort, the ancient synagogue of Bar-Am. He participated in numerous excavations (Hamat Gader, Korazim, Meron, Beit Shearim, etc.). In his last years he invested great efforts in preservation of historical buildings, among them Islamic sites.
His dream was to establish a Research Institute for Jewish Art. Together with a group of friends he founded "Ganza", the Society for Jewish Craft, which later became the Museum of Ethnography and Folklore in Tel Aviv, and acted as its Director from 1950 until his untimely death.
http://www.bauhaus.co.il/architects.tmpl
http://www.antiquities.org.il/article_Item_eng.asp?sec_id=38&subj_id=154 |
| Death | During a tour of the archaeological excavation in Ramat Rachel during Succot with participants of the Archaeological Congress organized by the Israel Exploration Society, he was shot and killed from gunshots fired by the Jordanian Legion.
Burial:
Kibbutz Revadim |
| Note | Jacob Pinkerfeld was born in the city of Przemysl, Galicia, Poland in 1897. His father was an architect. He was brought up on the values of Polish culture, but was soon captivated by Zionist ideas and joined the Shomer Hatzair movement. In 1914 he finished high school in Lvov, and went on to study architecture at the Technical High Institution in Vienna, Austria, but was compelled to drop out when drafted to the Austrian army. Pinkerfeld joined the Shomer Hatzair pioneers who formed the first wave of immigration to Eretz-Israel, arriving in 1920. In Eretz-Israel he participated in the collective effort to reclaim the marshes in the Zichron Ya'acov area, but had to give up his dream of becoming a farmer after he had fallen ill with pneumonia and malaria.
http://www.bauhaus.co.il/architects.tmpl |
| Note | יעקב פינקרפלד ז"ל, בן פרידה ויואל
נולד בא' בשבט תרנ"ז , 4/1/1897, התגורר בתל אביב
נהרג בפעולת איבה, בי"ח בתשרי תשי"ז , 23/9/1956
מקום אירוע: רמת רחל באזור ירושלים והסביבה
הובא למנוחת עולמים בקיבוץ רבדים
הותיר אישה, בן, בת ואחיות
בן 59 במותו
יעקב, בן יואל ופרידה, נולד בכ"ט בטבת תרנ"ז, (04.01.1897), בגליציה, פולין.
בשנת 1920 הפסיק את לימודיו לקראת תעודת אדריכל, עלה לארץ כאחד מראשוני החלוצים של "השומר הצעיר" והתמקם עם חבריו באום-על-עלק, בין בנימינה וזכרון יעקב, שם עסקה החבורה בייבוש הביצות. יעקב חלה בקדחת ובשחפת ונאלץ לחזור לחו"ל להתרפא. עם סיום לימודיו בווינה, (1925), עלה לארץ עם רעייתו, צילה.
עם שובו לארץ התיישב בתל אביב. עבד כאדריכל במחלקת העבודות הציבוריות המנדטורית. תכנן מבני ציבור רבים ובעיקר התרכז בעבודה שאהב - בניית מבני חינוך ומבני ציבור בכפר, בקיבוצים ובחוות לימוד. הבניינים שהקים נושאים את חותם אישיותו: קווים נקיים ופשוטים, נאמנות לתכונות של חומרי הבניין, התאמה לאקלים ולסביבה הגיאוגרפית. הוא שם דגש על התאמה בין הצורה החיצונית, תוכנו וארגונו הפנימי של המבנה, ולשם כך התייעץ עם משתמשי המבנים. כמו כן, השתתף בארגון והוראה בקורסים להכשרת פועלי בניין. כאדריכל השתתף גם בחפירות ארכיאולוגיות וביניהן בחמת-גדר (אל-חמה), שומרון (סבסטיה), בית-אלפא, בית-שערים ועציון-גבר.
עם קום המדינה מונה למשמר בניינים עתיקים במחלקת העתיקות הממשלתית, השתתף בוועדה לשמירת המקומות הקדושים למוסלמים שהוקמה ע"י שר הדתות הרב מימון, יזם וביצע שיפוצם של מסגדים חשובים בעכו, רמלה, יפו ועוד.
מפעל חייו הייחודי היה חקר הארדיכלות היהודית, ארדיכלות בתי כנסת בעת העתיקה והחדשה, אותה חקר ולמד ביסודיות. פרסם ספרים: בתי הכנסיות בארץ ישראל; בתי הכנסת באיטליה; בתי הכנסת באפריקה הצפונית.
בי"ח בתשרי תשי"ז, (23.9.1956), חול המועד סוכות, נערך סיור של משתתפי הכנס הארכיאולוגי בקיבוץ רמת רחל שמדרום לירושלים. במהלך הסיור במקום פתח חייל ירדני מעמדה ממול באש לעבר המשתתפים. יעקב, שהירצה באותו יום על בתי כנסת בירושלים, נפצע קשה ונפטר בדרך לבית החולים.
מפעל חייו לא הושלם. עזבונו ובו תמונות ותכניות של בתי כנסת ובתי קברות רבים מרחבי העולם הועבר למוזיאון בית התפוצות.
יעקב היה אחיה של המשוררת אנדה פינקרפלד-עמיר. איש שלום היה בכל דרכיו. הותיר אחריו אישה, בת - אילה מאיר, ובן - אורי.
יעקב היה בן 59 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ רבדים, שם גר בנו.
בספר הזיכרון "בשבילי אמנות יהודית", שיצא לאור ביום השנה לנפילת יעקב, כונסו מאמריו השונים.
http://laad.btl.gov.il/show_item.asp?itemId=37111&levelId=28553&itemType=10&template=3 |