Seligman Swartzman Gillis Sandman Joffe Yachad Lederman Fleishman

Gus Seligman

Dr. Goodman No'am “Gus” SELIGMANAge: 8719292016

Name
Dr. Goodman No'am “Gus” SELIGMAN
Name prefix
Dr.
Given names
Goodman No'am
Nickname
Gus
Surname
SELIGMAN
Hebrew
גודמן נעם זליגמן
Birth January 14, 1929 (Shevat 3, 5689)
Johannesburg, South Africa - יוהנסבורג, דרום אפריקה

Immigration 1951 (5711) (Age 21)
Tzora, Israel - צרעה, ישראל

Occupation
Agronomonist (Retd.)

Address: Postal address: Agricultural Research Organization - the Volcani Center, P.O.B. 6, Bet-Dagan, 50250 Israel Special delivery address: Agricultural Research Organization - the Volcani Center, Hamacabim St. Rishon Le-Zion, 75359, Israel
Hebrew: אגרונום
Employer: Agricultural Research Organization - Volcani Center
Phone: +972-3-9683226
Note: תולדות חיים
Residence
Ramat Ef'al, Israel - רמת אפעל, ישראל

Address: 19 Rehov HaOranim Ramat Efal 52960 Israel
Phone: + 972 03 2657644
Death December 22, 2016 (Kislev 22, 5777)12:30 (Age 87)


Occupation
תולדות חיים נועם זליגמן נולד בשנת 1929 ביוהנסבורג, דרום אפריקה. בשנת 1949 הוא קיבל את התואר הראשון בלימודי חקלאות באוניברסיטה של סטֶלֶנבּוֹש ולאחר מכן השתלם בעבודה מעשית כמרכז חוות הכשרה (1950-1951); בשנת 1951 עלה לישראל, עם עלייתו ארצה, הצטרף לקיבוץ צרעה. בשנת 1953 התקבל לעבודה באגף לשימור הקרקע של משרד החקלאות. בשנת 1958 חזר לדרום אפריקה להשלמת תואר שני באקולוגיה באוניברסיטה של ויטוואטֶרסרַנד. בשנת 1959 מונה למתכנן מרעה ראשי ובתוקף תפקידו שימש יו"ר ועדת המחקר במרעה. בשנים 1964-1969 הוא היה מנהל התחנה לחקר הסחף של האגף לשימור הקרקע. במסגרת עבודתו באגף לשימור הקרקע היה אחראי לביצוע סקר מרעה ארצי. בשיתוף עם עמיתים בתחנה לחקר חקלאות ובמשרד החקלאות, עם נפתלי תדמור ("קופיש"), יוסף ("סֶפי") כצנלסון, זאב נאוה, וצבי רז הגדירו את טיפוסי המרעה בארץ ואת ערכם כמזון לבעלי חיים והעלו את הממצאים על מפות ששמשו להקצאת שטחי מרעה למשקים בשנות ה- 60. העבודה המשותפת סוכמה בשנת 1959 בספר "המרעה הטבעי בישראל" (בהוצאת ספרית הפועלים) שריכז את הידע שהצטבר בארץ עד לעת ההיא בענייני צומח המרעה, השבחתו וניצולו. את הדוקטורט הוא סיים בשנת 1973 באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא: "הפיטו-סוציולוגיה של צומח הגולן". כאחראי על פיתוח המרעה במשרד החקלאות, היה גם פעיל בקידום המחקר במרעה. כך הוקמה חוות המחקר "כרי דשא" בערבות המרעה בגליל המזרחי הגשום, יחסית, וחוות "מגדה" בנגב הצפוני השחון. בשתי חוות אלה, ייחודיות בארצות אגן הים התיכון, בוצעו רוב המחקרים שעסקו בפיתוח ובניהול המרעה הטבעי והמרעה הזרוע בתנאיי בעל בארץ. בהמשך, בשנות ה- 80 הוא יזם את הקמת חוות המחקר חט"ל - חורש טבעי למרעה, בגליל המערבי לחקר אפשרויות השימוש בשטחי חורש כמרעה לעדרי בקר לבשר. חוות המחקר האלה פעילות עד היום הזה. בשנת 1969 הצטרף למכון לגדולי שדה וגן במינהל המחקר החקלאי. תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו: בתחילת שנות ה-70 התמנה למנהל המחלקה למרעה טבעי ולמספוא. לימים, קיבל את ניהול המחלקה למשאבי טבע שכללה את היחידות הנ"ל וכן את המחלקה ליעור. בשנות ה- 70 השתתף בפרויקט רב-שנתי עם חוקרים הולנדים, שעסק בחקר הגורמים הקובעים את הצמיחה של גידולים באזורים שחונים. הפרויקט כלל ניסויים בחוות מגדה ופיתוח מודלים לסימולציה במחשב של הצמיחה של כרי מרעה ושל שדות חיטה. בהמשך, הוא היה בין העורכים (יחד עם פרופ' קורנֶליס דה ויט, דר' תיאו אלבֶרדה ודר' הֶרמן וַן קוילֶן מהאוניברסיטה החקלאית בווַגֶנינגֶן, הולנד) של ספר שריכז את סיכומי העבודות הרב-שנתיות אשר בוצעו במסגרת הפרויקט במגדה. הספר הוצאה לאור בהולנד (Food from Dry Lands, 1992). בשנות ה- 80' השתתף בפרויקט משותף עם חוקרים מישראל, מצרים ומארה"ב על פיתוח מערכות מרעה משופרות בסביבה ים-תיכונית. יחד עם עמיתים ממצרים הוא פיתח תכנית לסימולציה של ממשק רב-יעדי של כבשים במרעה. הוא זכה להכרה כסמכות בנושאי מרעה ים-תיכוני ובשנת 1995 כתב את הפרק על ממשק מרעה ים-תיכוני בספר שיצא לאור באנגליה - "Ecology and Management of Grasslands". היו לו קשרים בינלאומיים ענֵפים שכללו נתינת קורס במרעה טבעי בוולטה עלית (1962), שליחות לאזורים יבשים ברוסיה (1966) ולקַזווין באירן בקשר לשיקום החקלאות שם לאחר הרעש הגדול (1963) ומשימות מחקר בדרום אמריקה (1976). תוצאות מחקריו פורסמו בעיתונות המקצועית המקומית והבינלאומית, בכנסים בארץ ובחו"ל ובקורסים באוניברסיטה העברית. הפרישה לגמלאות ב-1994 פרש ד"ר נועם זליגמן לגמלאות, אך המשיך להנחות מחקרים במרעה ולהרצות בקורס ("מערכות מרעה טבעי") בפקולטה למדעי החקלאות, המזון והסביבה ברחובות. http://www.agri.gov.il/he/pages/594.aspx# 1) Range Management and Improvement: Synopsis of a Course Given Under the Auspices of CCTA-FAMA at Ouahigouya, Upper Volta, 16th-31st October, 1962. Authors Aharon Avram, Noam Goodman Seligman, Israel. Misrad ha-haqlaut, Commission for Technical Co-operation in Africa South of the Sahara. Ministry of Agriculture. 2) הענות המרעה הטבעי החד-שנתי בהרי אפרים לדישון חנקני Authors Noam Goodman Seligman, Yaron Meron, 1968 3) דישון מרעה טבעי: ומרעה בעל בתנאים האלקימיים של הרי מנשה בשנת תשכ"ה Authors Noam Goodman Seligman, Israel. Misrad ha-haqlaut. Agaf leshimmur qarqa weniqquz, Israel. Sherut ha-meteorologi, Mosad hinnukhi hare Ephraim. 1965 4) Migda System 1 (MIGS1): A Model for Studying Management Systems of an Integrated Sheep-wheat Farm in the Semi-arid Zone of Israel. Authors Noam Goodman Seligman, R. W. Benjamin, Ezra Eyal, Minhal ha-mehqar ha-haqlai. Makhon legiddule sade wegan, Minhal ha-mehqar ha-haqlai. Makhon levaale hayyim. 1981. 5) ניתוח גאובוטני כמותי של צומח הגולן Noam Goodman Seligman Hebrew University of Jerusalem, 1973, PhD
Note
זליגמן נועם SELIGMAN NOAM GOODMAN נועם נולד ב- 1929 ביוהנסבורג, דרום אפריקה, שם הוא רכש את השכלתו האקדמית והחקלאית הבסיסית. בשנת 1949 הוא קיבל את התואר הראשון בלימודי חקלאות באוניברסיטה של סטֶלֶנבּוֹש ולאחר מכן השתלם בעבודה מעשית כמרכז חוות הכשרה (1950-1951); בשנת 1951 עלה לישראל, ובשנת 1958 חזר לדרום אפריקה להשלמת תואר שני באקולוגיה באוניברסיטה של ויטוואטֶרסרַנד. את הדוקטורט הוא קיבל בשנת 1973 מהאוניברסיטה העברית בירושלים עבור מחקר על הפיטו-סוציולוגיה של צומח הגולן. עם עלייתו ארצה, הצטרף לקיבוץ צרעה ובשנת 1953 התקבל לעבודה באגף לשימור הקרקע של משרד החקלאות. תחילה הועסק כמתכנן מרעה ובשנת 1959 מונה למתכנן מרעה ראשי ובתוקף תפקידו שימש יו"ר ועדת המחקר במרעה. בשנים 1964-1969 הוא היה מנהל התחנה לחקר הסחף של האגף לשימור הקרקע. במסגרת עבודתו באגף לשימור הקרקע היה אחראי לביצוע סקר מרעה ארצי. בשיתוף עם עמיתים בתחנה לחקר חקלאות ובמשרד החקלאות (נפתלי תדמור ("קופיש"), יוסף ("סֶפי") כצנלסון, זאב נאוה, וצבי רז) הגדירו את טיפוסי המרעה בארץ ואת ערכם כמזון לבעלי חיים והעלו את הממצאים על מפות ששמשו להקצאת שטחי מרעה למשקים בשנות ה- 60. העבודה המשותפת סוכמה בשנת 1959 בספר "המרעה הטבעי בישראל" (בהוצאת ספרית הפועלים) שריכז את הידע שהצטבר בארץ עד לעת ההיא בענייני צומח המרעה, השבחתו וניצולו. כאחראי על פיתוח המרעה במשרד החקלאות, היה גם פעיל בקידום המחקר במרעה. כך הוקמה חוות המחקר "כרי דשא" בערבות המרעה בגליל המזרחי הגשום (יחסית) וחוות "מגדה" בנגב הצפוני השחון. בשתי חוות אלה, ייחודיות בארצות אגן הים התיכון, בוצעו רוב המחקרים שעסקו בפיתוח ובניהול המרעה הטבעי והמרעה הזרוע בתנאיי בעל בארץ. בהמשך, בשנות ה- 80 הוא יזם את הקמת חוות המחקר חט"ל (= חורש טבעי למרעה) בגליל המערבי לחקר אפשרויות השימוש בשטחי חורש כמרעה לעדרי בקר לבשר. חוות המחקר האלה פעילות עד היום הזה. בשנת 1969 הצטרף למכון לגדולי שדה וגן במינהל המחקר החקלאי,ומונה למנהל המחלקה למרעה טבעי ולמספוא. לימים, קיבל את ניהול המחלקה למשאבי טבע שכללה את היחידות הנ"ל וכן את המחלקה ליעור. בשנות ה- 70 השתתף בפרויקט רב-שנתי עם חוקרים הולנדים, שעסק בחקר הגורמים הקובעים את הצמיחה של גידולים באזורים שחונים. הפרויקט כלל ניסויים בחוות מגדה ופיתוח מודלים לסימולציה במחשב של הצמיחה של כרי מרעה ושל שדות חיטה. בהמשך, הוא היה בין העורכים (יחד עם פרופ' קורנֶליס דה ויט, דר' תיאו אלבֶרדה ודר' הֶרמן וַן קוילֶן מהאוניברסיטה החקלאית בווַגֶנינגֶן, הולנד) של ספר שריכז את סיכומי העבודות הרב-שנתיות אשר בוצעו במסגרת הפרויקט במגדה. הספר הוצאה לאור בהולנד (Food from Dry Lands, 1992). בשנות ה- 80' השתתף בפרויקט משותף עם חוקרים מישראל, מצרים ומארה"ב על פיתוח מערכות מרעה משופרות בסביבה ים-תיכונית. יחד עם עמיתים ממצרים הוא פיתח תכנית לסימולציה של ממשק רב-יעדי של כבשים במרעה. הוא זכה להכרה כסמכות בנושאי מרעה ים-תיכוני ובשנת 1995 כתב את הפרק על ממשק מרעה ים-תיכוני בספר שיצא לאור באנגליה -"Ecology and Management of Grasslands". היו לו קשרים בינלאומיים ענֵפים שכללו נתינת קורס במרעה טבעי בוולטה עלית (1962), שליחות לאזורים יבשים ברוסיה (1966) ולקַזווין באירן בקשר לשיקום החקלאות שם לאחר הרעש הגדול (1963) ומשימות מחקר בדרום אמריקה (1976). תוצאות מחקריו פורסמו בעיתונות המקצועית המקומית והבינלאומית, בכנסים בארץ ובחו"ל ובקורסים באוניברסיטה העברית. ב-1994 פרש ד"ר נועם זליגמן לגמלאות, אך המשיך להנחות מחקרים במרעה ולהרצות בקורס ("מערכות מרעה טבעי") בפקולטה למדעי החקלאות, המזון והסביבה ברחובות.
Note
Lost Resources – No’am G. Seligman (1929—2016) No’am Seligman was a founding father of range management and range science in Israel. He received his education, including a BSc in agriculture and an MSc in grassland ecology, in South Africa, his country of birth. He immigrated to Israel just a few years after the establishment of the modern state, and in his early career there he directed a national rangeland survey, the results of which were published as a book (1) which became the definitive evaluation to this day. He conducted a major range survey of the Golan Heights and received his PhD from the Hebrew University of Jerusalem on the phytosociology of its vegetation. In 1969 he joined the Agricultural Research Organization of Israel as a research scientist, and served as head of department for most of his tenure. In the 1970s he spearheaded the use of systems analysis as a research tool. Over the course of his career, he developed simulation models of the growth of pasture and wheat, sheep-based agropastoral systems and beef cattle production. He played a leading role in a multi-year project with Dutch researchers that studied crop growth in dry regions, combining field experimentation and modeling. Together with his colleague and friend Herman van Keulen (Wageningen), he published a wheat simulation model as a book (2). In a fruitful collaboration with C.T. de Wit (Wageningen) and others, he developed a model that generated numerous configurations of agropastoral systems and incorporated the results into a multi-period linear programming analysis. This was published in a book he jointly edited (3) that brought together the findings of the long-term studies that were conducted with the Dutch team. He was recognized as a leading authority on Mediterranean rangelands and in 1996 contributed a book chapter on their management (4). He established three rangeland research stations that remain active to this day. He brought into the department a group of younger researchers to whom he was a cherished mentor. In 1989 he revived the Israel Association of Rangeland Science; its upcoming 24th meeting will be dedicated to his memory. Noam’s scientific knowledge was encyclopedic – a useful asset in such a multidisciplinary field. He could converse intelligently about subjects as diverse as the oxygen pulse of a cow’s heart, stomatal control in plants, nitrogen transformations in the soil and the autecology of Hordeum bulbosum. Over the period 1964 to date, he published more than 75 peer-reviewed papers in almost 40 different international journals (including 13 in JRM/REM) and numerous articles in local publications in Hebrew. He collaborated closely (and coauthored 15 papers) with Imanuel Noy-Meir, whom he held in the highest esteem, and was profoundly influenced by Noy-Meir’s simple yet insightful models of the dynamics of grazing systems. Notable publications included those with Tom Sinclair (UC Davis) on the discipline of crop modeling (5, 6) and with Avi Perevolotsky (ARO) on the concept of overgrazing in Mediterranean rangeland ecosystems (7). His books and papers garnered over 3000 citations (Google Scholar). No’am retired in 1994 but continued to guide rangeland research and teach a university course on rangeland systems. In the last years of his life he led the writing of a new book on rangeland management (8) in collaboration with the no-longer-young group of researchers he had nurtured. No’am was kindhearted, liked by all, and a respected sage and mentor to many in his wide sphere of influence. He had a thirst for knowledge that was driven by a deep sense of awe at nature and its mystery, its elegance and its complexity, its order and its chaos. He was cultured, well-read, modest and, above all, a thinking man. He is survived by his wife Ilana, daughters, brothers and grandchildren. References 1 Seligman, N., Rosensaft, Z., Tadmor, N.H., Katznelson, Y., Naveh, Z. (1959) Natural Rangeland of Israel (Range Survey, Range Plants, Range Management). Sifriat Hapoalim, 378 pp. (Hebrew with English summary). 2 van Keulen, H., Seligman, N.G. (1987) Simulation of water use, nitrogen nutrition and growth of a spring wheat crop. Simulation Monographs, Wageningen, the Netherlands, PUDOC. 3 Alberda, Th., van Keulen, H., Seligman, N.G., de Wit, C.T. (1992) Food from Dry Lands: An Integrated Approach to Planning of Agricultural Development. Kluwer Academic Publishers, the Netherlands. 211 pp. 4 Seligman, N.G. (1996) Management of Mediterranean Grasslands. in: The Ecology and Management of Grazing Systems. (J. Hodgson and A.W. Illius, editors), pp. 359–391. CAB International, Wallingford, UK. 5 Sinclair, T. R., Seligman, N.G. (1996) Crop Modeling: From Infancy to Maturity. Agronomy Journal 88:698-704. 6 Sinclair, T.R., Seligman, N.G. (2000) Criteria for publishing papers on crop modeling. Field Crops Research 68:165–172. 7 Perevolotsky, A., Seligman, N.G. (1998) Role of grazing in Mediterranean rangeland ecosystems – Inversion of a paradigm. BioScience 48:1007-1017. 8 Seligman, N.G., Ungar, E.D., Henkin, Z., Landau, Y., Zaady, E., Perevolotsky, A. (2016) Range Management in Israel: A Synthesis of Vegetation, Animals and Man. Nekudat Chen, Jerusalem. 399 pp. [in Hebrew] Society for Range Management http://rangelands.org/lost-resources-noam-g-seligman-1929-2016/